ענבל רשף צילום אומנותי - הריון, ניובורן וגיל שנה

17/06/2026

אין צבע שאין לי בסטודיו.
טוב, כמעט 😉

חום, לבן, שמנת, ורוד עתיק, תכלת, ירוק, חרדל, בז׳, אפרסק…

לפעמים אני באמת מרגישה שהסטודיו שלי
הוא כמו חנות ממתקים של צבעים.

וזה לא במקרה.

אני פחות אוהבת להשתעמם,
ובטח לא אוהבת שכל הצילומים נראים אותו דבר.

לכל משפחה יש טעם אחר, סגנון אחר
ותחושה אחרת שהיא רוצה לקחת איתה מהצילומים.

יש מי שמתאהבת בגוונים רכים וטבעיים.

יש מי שחולמת על משהו צבעוני ושמח.

ויש מי שיודעת בדיוק מה היא לא רוצה -וזה ממש חשוב לי לדעת...

אז לפני הצילומים אני תמיד מבקשת:
תספרו לי אם יש צבע שאתם אוהבים במיוחד,
או צבע שאתם ממש לא מתחברים אליו.

כי צבע הוא לא רק צבע,
הוא אווירה
הוא רגש

כאן הלקוחה ביקשה גוונים טבעיים של חום ולבן,
ויצא סט נקי, רך ומדויק בדיוק כמו שהיא חלמה 🤎🤍

ובכללי תמיד ממליצה לספר לי מה אוהבים ומה פחות,
שיתוף הוא אחד הסודות להצלחת הסשן...

ואתם? איזה צבע הכי מרגיש לכם אתם?

31/05/2026

פעם חשבתי שצילומי משפחה חופשיים הם סתם ״תמונות מבולגנות״
היום אני יודעת שלפעמים דווקא בתוך הריצה, המשחק, החיבוקים והצחוק נמצאים הרגעים שהכי שווה לזכור.

לא כל משפחה מתחברת לסגנון הזה, וזה בסדר.

אבל עבור משפחות שאוהבות פשוט להיות יחד, בלי לחץ ובלי ציפייה לשלמות, יש בו משהו שקשה להסביר במילים.

כי בסוף, התמונות שאנחנו חוזרים אליהן שוב ושוב הן בדרך כלל לא התמונות שבהן כולם עמדו מושלם.

הן התמונות שמזכירות לנו איך הרגיש אותו רגע

26/05/2026

20/05/2026

הרבה אימהות מגיעות עם חשש איך זה יתנהל…
במיוחד אם לילה לפני הקטנצ’יק לא ממש ישן.

בפועל - אנחנו לא ממהרים לשום מקום.
עוצרים כשצריך,
מאכילים,
מחבקים,
וזורמים עם התינוק.
נותנים לדברים לקרות בזמן שלהם ועם הרבה סבלנות

ואם גם לך חשוב להגיע למקום רגוע ונעים
מוזמנת לכתוב לי ואספר לך בדיוק איך זה עובד

03/05/2026

יש רגע כזה בסוף הצילומים…
שאני עוצרת ושואלת,
יש משהו נוסף שחשוב לך?

כי מבחינתי זה לא רק מה שתכננו מראש…
זה גם מה שחשוב לך לזכור 🤍

28/04/2026

הזמן לא מחכה…
והרגעים הקטנים האלה נעלמים לפני שמספיקים להבין.

אם גם את מרגישה שאת לא רוצה לפספס,
שלחי לי הודעה ואבדוק זמינות לפי תאריך לידה משוער 🤍

20/04/2026

היה לי ויז’ן לסט צילום יום העצמאות

כחול, לבן, נקי, עם מגן דוד בעין של הדוגמנית

כי מבחינתי ישראל היא הלב ותמיד מול העיניים

ובפועל?
זה לא יצא בול אותו דבר
ניסיתי עוד זווית,
עוד תאורה,
ועוד רעיון תוך כדי

ובין הניסיונות
נכנסו גם דברים שלא תכננתי בכלל

לפעמים מה שיש לנו בראש
זה רק נקודת התחלה

ואת התמונה שדמיינתי באמת…
יצרתי אחר כך עם נגיעה בפוטושופ

מעלה אותה ביום העצמאות

מוזמנים לעקוב

18/04/2026

החוק היחיד שלי בצילומי ניובורן:

אני מצלמת,ואתם שומרים.

אם תרצו לצלם בטלפון, אתם כמובן מוזמנים באהבה,
ואני אשמור במקומכם בזמן הזה.
אני יודעת כמה זה מרגש, כמה בא לכם לשתף רגעים בזמן אמת, אבל מבחינתי, בטיחות היא לפני הכל.

כי לא כל מה שנראה רך ועדין-
הוא גם בטוח.

בצילומי ניובורן, הבטיחות של התינוק קודמת להכל.
לפני הסטים, לפני הרעיונות, לפני כל תמונה יפה.

אני עובדת בעדינות, בסבלנות,
עם תנוחות בטוחות בלבד,
ותמיד אחד ההורים שומר ותומך כשמשתמשים באביזרים.

כי מעבר לתמונה,
אתם מפקידים בידיים שלי את כל העולם שלכם❤️
ואת זה אני אף פעם לא לוקחת כמובן מאליו #צלמתניובורן #צלמתמשפחה #צלמתהריון

12/04/2026

“יצאו לי מספיק תמונות?”
שאלה אותי אמא בהודעות.

עניתי לה שכן,
ושכנראה יהיה לה אפילו קשה לבחור לאלבום.

כי נכון-
זה “רק” תינוק ישן…
אבל לכל תינוק יש את ההבעות שלו,
את הרוך הזה שמגלה לאט את האישיות שלו.

פעם עם כובע,
פעם בלי,
אולי נוסיף בובה קטנה אם הוא יזרום איתה,
ונשחק עם זוויות, עם אור, עם רגעים.

כי בכל תזוזה עדינה,
נוצרת תמונה נוספת.

ובתוך השקט הזה,
מאותו רגע קטן,
אני יוצרת עולם שלם.

זווית קצת אחרת,
תנועה עדינה,
שינוי קטן בידיים או במבט…

ופתאום—
יש כל כך הרבה רגעים,
וכל אחד מרגיש אחרת.

יש את השקטים,
יש את המתוקים,
ויש את אלה שפשוט נוגעים בלב בלי הסבר.

והכי כיף,
שאת מגלה את זה רק שרואה את הגלריה המתוקה.

10/02/2026

יש משהו מוזר ברגע הזה
שבו המצלמה מופנית אליי.

ביומיום אני די שלמה עם עצמי,
לא מתעסקת יותר מדי באיך אני נראית,
אבל כשמגיע תורי להצטלם
פתאום מגיעים גם החששות.

האם אוהב את עצמי בתמונות?
האם זה ירגיש אני?
אולי עדיף שאשאר בלצלם אחרים…

הרבה פעמים אני בוחרת לעמוד מאחורי המצלמה.
שם הכול מוכר, רגוע.
השליטה אצלי.

וכשאני מצטלמת,
אני בעצם מוסרת את השליטה למישהו אחר.

זה לא רגע פשוט.

אבל כמעט תמיד קורה משהו תוך כדי.
לאט לאט אני נושמת, משתחררת,
ובסוף מוצאת את התמונות
שבהן אני כן רואה את עצמי.

לא את ה”איך יצאתי”,
אלא את מי שאני.

ואז אני נזכרת,
כמה אומץ יש בלהסכים להיות גם בצד השני של הזיכרון.

אז אם גם לכם יש רגע כזה לפני הצילום,
היסוס קטן בלב,
תדעו שזה טבעי לגמרי.

ובשביל זה אני שם
לתת לכם להרגיש נינוחים בתוך הרגע הזה,
עד שתוכלו פשוט להיות אתם🤍