Ori Tal Photography

Ori Tal Photography צלמת תדמית, ביוטי ואופנה

בתור אישה של מילים, אני מודה שבימים האחרונים אני מרגישה תקועה -כאילו המילים רצות ומהדהדות לי בראש ללא שום סדר או ארגון, ...
17/09/2020

בתור אישה של מילים, אני מודה שבימים האחרונים אני מרגישה תקועה -
כאילו המילים רצות ומהדהדות לי בראש ללא שום סדר או ארגון, הולכות לאיבוד בתוך עצמן ביחד עם המחשבות והרגשות שלי.

התקופה האחרונה הביאה איתה כ"כ הרבה חוסר וודאות ובלבול, מה אפשר לעשות? מה אסור?
המחשבה על סגר נוסף ושהייה ממושכת בבית ללא אפשרות לצאת בחופשיות, להפגש עם הקרובים לי או לפתח את עצמי בדרכים שונות -
כל אלה גורמים לתחושה מועקה, ועוד בתקופה שבה אנו אמורים לחגוג ולהנות ממשפחתיות ושמחה.

השנה האחרונה הפגישה אותי עם הרבה רגשות סיטואציות חדשות וישנות;
חוסר שביעות עם הגוף, פחד מהעתיד להגיע, חרדה כלכלית, בדידות זוגית, חולי, תהיות לגבי העתיד המקצועי שלי
אבל גם
יכולת הכלה וקבלה של הגוף שלי, הבנה שהפחד רק מעכב, קבלה של מצבי הכלכלי והבנה שאני נמצאת במקום שהרבה היו מאחלים לו, הנאה מהלבד ונסיון רדיפה אחר זוגיות, השקעה בחיזוק הגוף, דחיפת העסק האישי ופיתוחים חדשים.

משבר הקורונה העולמי הפגיש אותנו, אותי, בלא מעט אתגרים לאורך הדרך שבחלקם נשברתי ומחלקם צמחתי.
אני מאחלת לכולנו שמכל אתגר רק נצמח ונסתכל עליו כדרך אחרת לדחוף את עצמנו קדימה.
אני מאחלת לכולנו שנה של הגשמה עצמית, קבלת הנפש והגוף, אהבה מכל סוג, פיתוח ושגשוג עצמי ומקצועי -
וכל דבר שיוכל לעלות לנו חיוך על הפנים.

אז יאללה, תש"פ -
Thank you NEXT.

בתור דודה לארבעה להיות לצד אישה הריונית זה לא ממש משהו חדש לי, אפשר להגיד שחלק בי התרגל לזה בשלב כלשהו. אבל, בשנה האחרונ...
03/09/2020

בתור דודה לארבעה להיות לצד אישה הריונית זה לא ממש משהו חדש לי, אפשר להגיד שחלק בי התרגל לזה בשלב כלשהו.
אבל, בשנה האחרונה גיליתי שמשהו בהריונות של חברות קרובות מרגש אותי בצורה ובעוצמה אחרת (אוהבת אותך אחותי),
במיוחד שהן חברות שלי כבר 17 שנה.
פתאום לראות את אותה החברה - שעד לפני רגע היינו יוצאות למסיבות ביחד, משתטות ורוקדות -
יוצרת חיים, זה לא נקלט ונתפס.
ממש בתוך הבטן, שם בפנים, גדלה לה בשקט היורשת הקטנה (מי ייתן והיא תהיה ג'ינג'ית, בשביל מה היא התחתנה עם ג'ינג'י אם לא בשביל זה?).
יאללה תצאי כבר, דודה שלך מחכה להכיר אותך מקרוב
(ולהציק לך מדיי פעם, אבל אל תגלי לאמא ואבא).

מפה לשם, מסתבר שהיום זה ערב ט"ו באב,יום בו אמורים לציין אהבה זוגית -אבל למה רק אהבה כזו?אני לא מהמציינים או חוגגים ימים ...
04/08/2020

מפה לשם, מסתבר שהיום זה ערב ט"ו באב,
יום בו אמורים לציין אהבה זוגית -
אבל למה רק אהבה כזו?

אני לא מהמציינים או חוגגים ימים ומועדים שכאלה (את ימי ההולדת שלי אני לא מחבבת, אז ימי אהבה?),
ובוא נשים רגע בצד את הפרט השולי שאני רווקה ואין לי בן זוג לעשות לו פרצופים שאני רוצה שנאכל במסעדה לאור נרות (NOT),
אבל, החלטתי שזה לא ימנע ממני לציין אהבה כלשהי -
אני מציינת את האהבה שלי למה שאני באמת אוהבת לעשות, הדבר שנותן לי אנרגיה ורצון לקום בבוקר ולנסות לטרוף את העולם כמה שאפשר (יאו, כמה קלישאות בפוסט אחד, מה קורה לי) -
העבודה שלי כצלמת המעודדת דימוי גוף חיובי.

אני מזמינה אתכם לחגוג היום את יום האהבה, לא משנה אם אתם רווקים או בזוגיות, בצורה קצת אחרת -
קחו את היום הזה כיום לאהבה עצמית.

בעולם בו רשתות חברתיות מכתיבות לנו כי השמן צריך להיות רזה, החיוור צריך להיות שזוף, המתולתל צריך להיות מוחלק, השעיר צריך להיות חלק והעגלגל צריך להיות חטוב -
אני מזמינה אתכם לא להתייחס למסרים האלה, לא למה צריך ומה נחשב יפה, ופשוט להיות אתם כפי שאתם עם כל "הפגמים" שאולי ייחסתם לעצמכם ללא סיבה.
כי בסופו של יום, אם אנחנו לא נאהב את עצמנו - אז מי כן?

תודה לאמרי שחידד לי עוד קצת כמה אני אוהבת את מה שאני עושה.

יש לי סוד קטן -אני מפחדת. לפני כל יום צילומים אני נושמת כמה נשימות עמוקות, מזכירה לעצמי שזה הכל בראש שלי ושאצליח להביא א...
13/07/2020

יש לי סוד קטן -
אני מפחדת.

לפני כל יום צילומים אני נושמת כמה נשימות עמוקות, מזכירה לעצמי שזה הכל בראש שלי ושאצליח להביא את עצמי ב-100% לתהליך. כן, אני אמשיך לקרוא לזה תהליך כי אני מאמינה בלב שלם שזוהי דרך שרוב מצולמי עוברים;
הגעה (לא תמיד) עם חשש לעמוד מול המצלמה, להתמסר אליה ובעיקר אליי -
לאפשר לי לתת להם להרגיש בנוח עד כמה שניתן.

הדבר הראשון שאני אומרת לכל מצולם/ת שלי זה "לנשום ולהנות, אני לא נותנת לך ללכת עד ששנינו לא מרוצים".
הזמן הוא לא פקטור בשבילי - ההנאה והרגשת הביטחון של המצולם/ת הוא הדבר המשמעותי ביותר.

את הצילומים עם הגר התחלתי בשיחת הכרות, החלפנו חוויות על זמני הקורונה (אפשר להגיד - עד מתי?) ותהייה מה יהיה בהמשך. חלק מההנאה שלי היא ההכרות עם אנשים חדשים שככל הנראה לעולם לא הייתי מכירה לפני. כל אחד ואחת מביא את הייחודיות שלו, משקף ומלמד אותי דברים שונים.

אתמול בבוקר קיבלתי מהגר הודעה שהשאירה אותי מחוייכת חצי יום, הודעה שהזכירה לי למה אני נלחמת על החלום הקטן שלי:
"אני רוצה להגיד לך שוב תודה על הכל!
את מקסימה ונעימה, החל מההתכתבות הראשונה שלנו בפייסבוק, דרך השיחות לקראת הצילומים, וכמובן - יום הצילומים עצמו שהיה חוויה מאוד נעימה ומעצימה.
אמרתי לך כשהגעתי שהבעיה העיקרית שלי היא שאני מובכת מול המצלמה, והצלחת לגרום לי להרגיש נינוחה ולעשות לי כל כך הרבה תמונות מושלמות שפשוט היה לי קשה לבחור!"

ככל הנראה אני אמשיך לפחד -
אם זה מהפחד עצמו, מהחלום לצאת לעצמאות, לא לאכזב את המצולמים שלי, להצליח להביא את עצמי ב-100% גם בימים שאני רק 50%, להתמודד עם הביקורת העצמית שלי ועוד הרבה פחדים קטנים שמבקרים אותי מדיי פעם.
אבל, ויש אבל גדול -
מילים כמו של הגר שוות כל פחד מכל סוג וגורמות לי לבעוט בפחד,
לפחות עד הצילומים הבאים.

לפני כמה ימים מצולמת אהובה הגיעה אליי לסשן אופנתי, צבעוני ומלא פאן. בתחילת השיחה שלנו היא אמרה שקשה לה עם עצמה והתחילה ל...
01/07/2020

לפני כמה ימים מצולמת אהובה הגיעה אליי לסשן אופנתי, צבעוני ומלא פאן.
בתחילת השיחה שלנו היא אמרה שקשה לה עם עצמה והתחילה למנות פגמים, הרבה פגמים.

הקשבתי, הבנתי, הזדהתי -
אבל הסברתי שהכל בראש, שלי ושלה, ושאני ממליצה לה לנסות לקבל את ״הפגמים״ באהבה.
לאחר מכן שלחתי לה קובץ עם כל התמונות שעברו סינון ראשון כך שהיא תוכל לבחור את התמונות האהובות עליה.

בפעם הראשונה שעברה על התמונות היא בחרה רק ארבע,
ארבע מתוך מאתיים!
ביקשתי ממנה לעבור עוד כמה פעמים כל הקובץ, לנסות להסתכל על התמונות ממקום לא ביקורתי ולהבין שזה תהליך של קבלה;
להסתכל על ה״פגמים״ ולנסות לקבל אותם, לאט להבין שהדמות הזו שהיא רואה היא ממש לא כזו נוראית כמו שהיא מדמיינת.

ומה בסוף?
קיבלתי מייל עם שלושים תמונות נבחרות, איזה אושר!
אוהבת וגאה בה ובתהליך שלה,
של כולנו.

לעצום את העיניים, לדמיין, לחלום –ולהגשים. לא פעם (ולא פעמיים) אמרתי שאני מונעת ממשפט שמלווה אותי כבר מעל לעשור – "האפשרו...
25/06/2020

לעצום את העיניים, לדמיין, לחלום –
ולהגשים.

לא פעם (ולא פעמיים) אמרתי שאני מונעת ממשפט שמלווה אותי כבר מעל לעשור – "האפשרות להגשים את החלום, היא זו שעושה את החיים מעניינים",
וכך אני מנסה לעשות בתחומים שונים בחיי, מגלה שהחלום הוא לא בהכרח דבר אחד שאחריו אני רודפת.
החלום מתעצב, מתגבש ולעיתים אף משתנה ככל שאני מתבגרת ועוברת חוויות מעצימות, מלמדות ושונות.
חלק עיקרי בתוך החלום הזה הוא לנסות להגיע לכמה שיותר אנשים, ולהוכיח לכל אחד ואחת מהם כמה יופי "נסתר" (לעיתים רק מעיניהם) קיים.

ככל שאני פוגשת יותר ויותר מצולמים אני רואה כמה ביקורת עצמית יש לכולנו, אבל – ויש כאן אבל מאוד גדול –
ביקורת פיזית בלבד.
לא שמעתי ביקורות על זיכרון לא טוב, כישורי נהיגה לא מפותחים, חוסר יכולת להתרכז לאורך זמן וכד'. מה כן שמעתי?
כמה שהשיער לא מסתדר, האף גדול, הקפלים של הבטן בולטים, הזרועה גדולה, עין אחת גדולה מהשניה (אגב, זה אצל כולנו) ו...
הבנתם את הרעיון, נכון?

היי, אבל – רגע!
אל תטעו, גם אני חוטאת בזה מדיי יום. גם אני קמה בבוקר, מסתכלת על עצמי במראה וחושבת לעצמי מגוון הערות וביקורות שבסופו של יום, רק מנמיכות אותי –
ולמה בעצם?

בכל פעם שמצולם מגיע אליי לסטודיו ואנחנו עוברים על התמונות בפעם הראשונה, עוד מהמצלמה, אני ישר אומרת: "בלי ביקורת!".
אני מרגישה שאת התהליך של קבלה איטית, שכל אחד ואחת ממצולמיי עוברים במהלך הצילומים, חווה גם אני - מההתחלה ועד הסוף. כל פעם מנסה להסביר ולהוכיח כמה הגוף הזה שאנחנו רק מבקרים כל הזמן –
הוא הגוף שלנו, והוא נהדר.

הגוף שלי הוא רק שלי, כמו שהגוף שלכם – הוא רק שלכם.
אם אנחנו לא נאהב ונקבל את עצמנו כנראה שאף אחד אחר לא יצליח לעשות את זה, ובתכל'ס –
לא חבל?

זה סופ"ש ראשון מזה הרבה זמן שאני מרגישה תחושה של שינוי באוויר, ואם יורשה לי להגיד - שינוי חיובי. לפני כמה שבועות החלטתי ...
18/06/2020

זה סופ"ש ראשון מזה הרבה זמן שאני מרגישה תחושה של שינוי באוויר, ואם יורשה לי להגיד - שינוי חיובי.
לפני כמה שבועות החלטתי שזה הזמן שלי לקחת את הצילום כמה צעדים קדימה ולעבוד יותר על שיווק עצמי, להוכיח לעצמי שאני מסוגלת להפוך את האהבה הזו לעיסוק עיקרי בחיי.
חששתי, תהיתי וציפיתי מה יהיה ואיך. האם אצליח לעשות זאת בצורה נכונה? להגיע לקהלים חדשים? לשווק את עצמי בצורה הנכונה? (ואני שונאת את המונח "שיווק עצמי" - פשוט כי אני מאמינה באותנטיות במקרה זה).
התייעצתי והתלבטתי עם הקרובים לי, מעלה את החששות שלי, ולמרות כל אלה - החלטתי לקחת את זה קדימה.
התמיכה של הסובבים לי הדהימה אותי (ועדיין), דוחפת אותי קדימה ומאפשרת לי למצוא את האיזון והכוחות (שלא בהכרח תמיד קיימים בשילוב של משרה מלאה), וכל זה כדי להוכיח לעצמי שהמשפט שאני כבר מדקלמת שנים אכן נכון.
פתאום הגיעו פניות חדשות, כל פניה מרגשת ומחממת לי את הלב. הסופ"שים החדשים שלי הולכים להתמלא בהמון אנשים מדהימים שאני כבר מחכה להכיר ולפגוש, אנשים שמוכנים לבוא ולעבור מסע קטן ביחד איתי. יש מרגש מזה?
אז משהו ממש קטן ממני אליכם, אבל ממש קטן;
כשאתם מתלבטים, חוששים ותוהים איך להתקדם, פשוט תזכרו ותגידו לעצמכם:
"האפשרות להגשים את החלום, היא זו שעושה את החיים מעניינים".

♥️✨

לפעמים אני קמה לבקרים של חוסר וודאות, חוסר חשק, חוסר אנרגיות. בקרים כאלה מתחילים לרוב עם הרבה נודניק בשעון המעורר, בהייה...
09/06/2020

לפעמים אני קמה לבקרים של חוסר וודאות, חוסר חשק, חוסר אנרגיות.
בקרים כאלה מתחילים לרוב עם הרבה נודניק בשעון המעורר, בהייה קלה באוויר והבנה שאני צריכה לצאת מהמיטה בשלב כזה או אחר. לצערי, לא תמיד אני מצליחה למצוא את הכוח לאסוף את עצמי ולצאת מהמיטה, לצחצח שיניים, להתלבש ולהתחיל את היום.
בימים כאלה אני יודעת שאני צריכה לקרוא לעזרה, לפנות לחברות הקרובות ולהגיד להן "תעזרו לי - כי אני לא יכולה לעזור לעצמי כרגע". ואתם יודעים מה? זה ממש, אבל ממש בסדר.
לכולנו יש ימים כאלה של חוסר אנרגיות, של אפס שליטה במצב - רק לא כולנו תמיד מתקשרים את זה החוצה ולפעמים נשארים עם הכאב לבד, צופים על אחרים מהצד וחושבים "מה לא תקין בסיפור החיים שלי?" - והתשובה היא: ממש כלום! לכולנו יש את הרגעים הקטנים האלה, שהם קצת יותר טובים.
בימים כאלה אני מנסה להאחז בדברים הטובים שמחזיקים אותי כל יום באוויר; ממשפחה וחברים לדברים קטנים יותר כמו שגרת היומיום שמעלה לי חיוך על הפנים, אחד מהם זה ממש מה שקורה כאן - האהבה, אמנות ותשוקה אמיתית שיש לי כרגע ועם כל מה שהיא מביאה איתה (שמחה, בלבול, צמיחה וקושי).
בימים כאלה אני ממליצה לכל אחד ואחת מאיתנו לנסות להצמד לטוב, לחיובי. לא לתת למחשבות הרסניות להוריד אותנו, ואם אנחנו לא מצליחים לעשות את זה לבד - להצמד לאנשים אחרים שיעשו את זה בשבילנו.
ובעידן של "פייק ניוז" ורשתות חברתיות שמציפות שקר בהרבה מקרים, אני חושבת שכדאי להציף ולהראות שלכל אחד ואחת מאיתנו יש רגעי משבר קטנים, ליצור תחושה של מקום בטוח. אז, איך אתם מצליחים לעודד עצמכם? מה הטיפ שלכם?


Model:
MUA:

לא פעם שמעתי את המשפט "אני לא פוטוגנית" (שימו לב - פוסט זה נכתב בלשון נקבה, לחלוטין מכוון לשני המינים כאחד). כל פעם ששמע...
03/06/2020

לא פעם שמעתי את המשפט "אני לא פוטוגנית" (שימו לב - פוסט זה נכתב בלשון נקבה, לחלוטין מכוון לשני המינים כאחד).
כל פעם ששמעתי את המשפט ביטלתי אותו וציינתי שאין כזה דבר לא פוטוגנית - ישנן סיטואציות של אי-נעימות או צלמת שלא הביאה את הכי טוב שלך.

אז כדי שכל אחת ואחד מאיתנו יראו שיכולה להיות להם לפחות תמונה אחת שהם יאהבו - ואף יותר! - החלטתי לכתוב עבורכם כמה טיפים שיוכלו לסייע בהגעה לתוצאה:

1. אני ממליצה לנסות לבחור את הצלמת בקפידה; הכימיה ביניכם לבין הצלמת היא חשובה ביותר, רק דרך כימיה בריאה ונכונה תצליחו ככל הנראה להגיע לתוצאות אותן תרצו. בדיקת כימיה זריזה יכולה להיות דרך שיחת טלפון, הבנת התהליך, המלצות וכד'.

2. צ'יל (ואני ממש מתכוונת לזה) הדבר הכי חשוב כשמגיעים לצילומים הוא לנשום עמוק, לזכור שמדובר בחוויה מהנה!

3. נסו להגיע כמה שיותר טבעיים לצילומים (מוציאה לרגע צילומי ביוטי ואופנה מהמשוואה). צילומי תדמית, משפחה, הריון וקטגוריות דומות - צריכות לשקף את מי שאתם באמת, ולא דמות אחרת שרק נראית כמוכם. לכן, הייתי ממליצה על איפור ושיער שדומה ליומיום שלכן וביגוד שתרגישו בו בנוח.

4. לאחר שבחרתם את הצלמת שתתאים לכם, נעמדתם מולה בביגוד ובאיפור - הקשיבו לה! היא כנראה יודעת מה היא עושה :)

5. עברו על התמונות ביחד עם הצלמת, תלמדו את תנועות הגוף שלכם, הזוויות, התאורה שאתם מעדיפים - זה חלק מהתהליך! ההתחלה תמיד קשה, אך ככל שתתרגלו יותר את העמידה מול המצלמה תרגישו נינוחים יותר, בוודאות. כמו כן, אל תתביישו להגיד מה אתם מעדיפים יותר ומה פחות - זה היום שלכם והרצון הוא שתצאו מרוצים מכל התהליך.

6. והטיפ הכי חשוב - ת ה נ ו ! תחגגו את עצמכם כמה שאפשר; תרקדו על הסט, תשירו - תעשו חיים! התוצאות יגיעו :)

כבר כמה ימים שאני מתלבטת איזו תמונה לעלות, מתי לעלות, איזו הכי תתאים לגריד שלי ואם היא ״תספק את הסחורה״. בתקופה האחרונה ...
30/05/2020

כבר כמה ימים שאני מתלבטת איזו תמונה לעלות, מתי לעלות, איזו הכי תתאים לגריד שלי ואם היא ״תספק את הסחורה״.
בתקופה האחרונה עלה בי היצר ליצור, לצלם, לעבור את התהליך הקלאסי שלי עם המצולמים -
וכל זה לא היה אפשרי ברוב ימי הקורונה.
הגעגוע לשיחות בין לבין, ליצירה, הצילום עצמו והעיבוד והעריכה לאחר מכן היו כה חזקים, כך שכל פעם ניסיתי לחזור לתמונות ישנות, סתם כדי להעסיק את המחשבות.
הרבה תובנות על תקופת הקורונה רצות לי בראש, אבל זה לפוסט אחר.
בנתיים, שמחה שהתאפשר לי לחזור לצלם ולהפגש עם אנשים ונשים מדהימים ומדהימות כאחד.

JORDI.MUA & Beauty: Yarden Siri
27/02/2020

JORDI.
MUA & Beauty: Yarden Siri

כל יום צילומים אצלי מתחיל לרוב בשיחה קצרה - לפעמים מלווה עם כוס קפה כדי להקליל את האווירה. את רוב המצולמים שלי לא יצא לי...
02/02/2020

כל יום צילומים אצלי מתחיל לרוב בשיחה קצרה - לפעמים מלווה עם כוס קפה כדי להקליל את האווירה. את רוב המצולמים שלי לא יצא לי להכיר לפני אותו יום ולכן תמיד מרגישה שאני צריכה לקלף קצת שכבות מעצמי, לספר ולחשוף כדי שהם יוכלו להחשף מולי בהמשך.
לכל אחד ואחת אני מסבירה את התהליך, מדגישה שזה המקום להוריד את הביקורת ולהרגיש ביטחון, אהבה וקבלה עצמית. הדבר לא פשוט ולא קורה (לרוב) תוך כמה דקות - מדובר בתהליך שדורש הרבה אומץ ואפשרות לתת לי לקלף את השכבות, לא לחשוב איך הסנטר או הבטן נראים בזווית כזו או אחרת ופשוט לסמוך, להשתחרר.
הסוד הכי גדול שאני יכולה לתת לכל מצולם הוא לנשום עמוק, לסמוך על האדם שמחזיק את המצלמה ולהסיר כל ביקורת עצמית. כולנו מתמודדים עם אי-קבלה עצמית לעיתים, רצון להראות מעט שונים ועם שאיפה לשלמות. סוד נוסף: השלמות הזו לא קיימת! תהיו שלמים עם עצמכם לפני הכל, תרגישו בנוח עם העור שעוטף אתכם ותהנו מהגוף, מהחוויה.
בסוף כל יום צילומים אני מוסרת את המצלמה למצולמים שלי ונותנת להם לעבור על כל התמונות כדי לוודא שיש את כל מה שצריך ובעיקר כדי להשקיט מעט את הסקרנות. אני אוהבת להסתכל על המצולמים ולראות את החיוך שעולה על פניהם, לראות את התהליך של אהבה וקבלה עצמית - גם אם הוא רק בהתחלתו.
ברגעים כאלה אני יודעת שאני את שלי - עשיתי.

Address

Tel Aviv

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Ori Tal Photography posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to Ori Tal Photography:

Share

Category