03/02/2025
תרבות האינסטנט או איך כמעט פספסתי את קריירת הצילום שלי 😉
לפני 9 שנים חייתי תקופה בארה״ב, ויום אחד דודה שלי עשתה סדר בבית הענק שלה והחליטה לזרוק מלא דברים.
בין כל החפצים מצאתי מצלמה דיגיטלית של קנון, לא חדישה אבל נראתה מקצועית לגמרי.
תמיד היה לי חלום לצלם אבל אמרו לי שזה תחביב יקר אז לא התעקשתי על זה והנה עמדה מולי מצלמה מקצועית וקיבלתי אותה לגמרי במתנה.
יום למחרת לקחתי את המצלמה בהתלהבות שיא לטיול הראשון שלה בחוץ.
כבר דמיינתי בראשי את התמונות המופלאות שנייצר ביחד.
הקליק הראשון לא יצא טוב וגם לא ה20 קליקים שאחריו, ניסיתי לשחק עם הכפתורים, לגלול את הגלגלת ולשפר את הזוית, אבל שוב ושוב יצאו תמונות בינוניות במקרה הטוב והטיול לא צלח כלל.
חזרתי הביתה והנחתי את המצלמה בארון.
מודה שתכלס קפצתי למסקנה שהיא בטח כל כך ישנה שהיא כבר לא טובה.
רצה הגורל ושבועיים מאוחר יותר הכרתי את מי שהפך להיות הידיד הכי טוב שלי בלוס אנגלס.
זיו היה צלם מצליח מישראל שבדיוק עשה את המעבר לעיר המלאכים.
סיפרתי לו על המצלמה ששוכבת לי בארון ועל התמונות המאכזבות שהיא הוציאה.
״הוא הסתכל עליה וישר אמר ״ זאת מצלמה מעולה, את פשוט לא יודעת להשתמש בה.״
כבר באותו היום יצאנו לטייל עם המצלמה וזיו לימד אותי על חשיפה לאור, על מהירות התריס ועוד פונקציות מרתקות שלא הכרתי.
אני מודה שקצת התביישתי - באיזה קלות נתתי לתרבות האינסטנט להשתלט עלי - כי אם אין סיפוק מיידי אז לא צריך.
בשבועות אחרי הספקנו זיו ואני לחרוש את הוליווד לאורכה ולרוחבה - הוא מלמד ואני מתנסה - הוא מכוון ואני מתלהבת- הוא מסתכל ואני יוצרת.
בסופה של התקופה אמר לי ״ יש לך עין טובה לצילום עכשיו כל מה שנשאר זה ללמוד כל פעם עוד קצת לאט ובסבלנות״
חזרתי לארץ ונרשמתי לקורס צילום הראשון שלי, שאחריו הכל כבר היסטוריה.
ומצלמה ההיא ?
היום היא נחה על המדף בגאווה כי פתחה לי פתח לעולם של מיליון תמונות, חלקן בינוניות, רובן מופלאות והעניקה לי שיעור חיים חשוב אחד.
#עצות לחיים
