20/05/2026
כמה ימים אחרי שהגעתי להודו בפעם הראשונה, לבד, מצאתי את עצמי בנסיעה הלילית הראשונה שלי. וברגע שכאילו נלקח מתסריט של סדרה קומית, בעודי צועדת בערב לאוטובוס עם מוצ'ילה על הגב וסנדלי שורש, דרכתי בתוך גוש חרא ענקי.
"וואי לייק דיס?" שאלתי את השמיים. אף אחד מאלפי האלים ההודים לא טרח להשיב. מיכל של הארץ התחלחלה מבפנים ומהמחשבה שלא תהיה מקלחת בעתיד הקרוב. מיכל של הודו קנתה בקבוקי מים ומגבונים, שטפה את הרגל ואמרה לעצמה בחיוך "סאב קוץ' מילגה". מכאן זו הייתה התאהבות מטורפת במדינה שמעולם לא חשבתי שאתאהב בה ושהוציאה אותי מאיזור הנוחות אינספור פעמים. מה זה הוציאה? תלשה.
כמה שנים אחרי נסעתי ליפן בפעם הראשונה. הרגשתי שהגעתי ליקום אחר והיקום האחר הזה הוא בעצם הבית שמעולם לא זכרתי שעזבתי. זה היה כאילו מישהו נתן לי למלא שאלון ארוך ומפורט על איך העולם צריך להראות ולהתנהל ואז פשוט יצר עבורי את העולם הזה. זה היה ההיפך הגמור מהודו.
הרבה מהדברים שאני כל כך אוהבת ביפן ושגורמים לי להרגיש בבית, כמו הסדר, הניקיון והמרחב האישי, לא מתקיימים בהודו. ולמרות זאת, אני עדיין מוצאת את עצמי שם באותן העוצמות.
שתי המדינות המופלאות האלו מתקיימות בקצוות של הקיום האנושי שמרגישים מנוגדים, אבל הם בעצם משלימים. אני צריכה את הסדר כמו שאני צריכה את הכאוס. ברעש אני מוצאת שקט, ובשקט אני מצליחה לשמוע את הרעש שבתוכי.
אחרי שביליתי מספיק זמן בשתי המדינות התחלתי להבין את המורכבות שלהן. בתוך יפן המאופקת, המנומסת והמסודרת מתקיימים גם עולמות אפלים, גועשים וחסרי גבולות, ובתוך הודו המתפרצת מתקיים סדר עם מקצב משלו, כך יעיד מי שבילה בדרכים (ושרד).
וזה גורם לי להרהר במשמעות של הגדרות. כמה פעמים חשבתי שאני X, הצגתי את עצמי בתור X ודחקתי הצידה כל דבר שלא נכנס בגדר X ובכך מנעתי מעצמי חלקים ממני.
קרה לכם? קורה לכם?
אם מישהו היה אומר למיכל הילדה הסטרילית שהיא תמצא את עצמה אוכלת אוכל רחוב הודי שהוכן ע"י הודי עם ידיים חשופות, או שהיא תצעד בשיטפון כשמקקים צפים לידה, היא כנראה הייתה הולכת הצידה להקיא.
וכנראה זו הסיבה שהגעתי להודו במקרה לגמרי על מנת לאפשר לדברים להשתבש לטובה, ובהמשך לגרום לי להבין שאני מספיק גדולה ומורכבת כדי להכיל בתוכי גם את הודו וגם את יפן, גם את הבלאגן וגם את הסדר המופתי, גם את השלווה וגם את הרעש.
ומאז אני ממש מנסה שלא לצמצם את עצמי להגדרות נוקשות. להשאיר פתח לגילוי וגמישות וגם..להפתעות.
וכמו תמיד אני אשמח לשמוע אם מצאתם את עצמכם בפוסט, בתמונות.. 🩷