25/12/2025
״לדעתי טיפול פסיכולוגי יעשה לך ממש טוב״.
כשהייתי בת 24 - ילדה מבולבלת, אבודה, ועם אפס מודעות עצמית - היה לי מנהל שאמר לי את המשפט הזה.
בקטע טוב, כן?
אבהי כזה, לא כדי להעליב חלילה.
״לא רואה בזה ערך, נראה לי שאין בזה צורך ״ - מלמלתי והמשכתי לענייני.
אבל בלב, נפגעתי מאוד.
חשבתי לעצמי - מה אתה כאילו אומר שאני שבורה? איזו זכות יש לך להגיד לי דבר כזה?
אני הרי כזו badass שמתמודדת עם כל הבעיות שזורקים עליה ולא מאבדת את זה לעולם (חוסר מודעות עצמית שואף לאינסוף כבר אמרנו??).
היום אני מבינה למה הוא התכוון.
היום אני גם מבינה שהמשפט הזה לא בא להגיד שאני שבורה.
היום אני מבינה שהייתה שם הרבה הכחשה שנועדה לעזור לי להמשיך לא להרגיש את הכאב.
היום אני גם מבינה שריפוי לאו דווקא חייב לבוא בדמות של טיפול פסיכולוגי.
ריפוי מתחיל כשאנחנו מסכימות להתבונן בפצע הזה שלנו ולקבל אותו, בלי לנסות לתקן, להסתיר או להשתיק אותו.
המצלמה מאפשרת לי להתבונן, אבל בלי ללחוץ על איפה שכואב.
הסתכלתי (ועדיין מסתכלת) דרך העדשה על כל המקומות שלא ידעתי שמכאיבים לי בחיים שלי.
משפחה.
הריון.
זוגיות.
הנקה.
נשיות.
המהות שלי בתור בת אנוש ביקום הזה.
אני לא תמיד אני יודעת להגיד במילים
מה כואב, למה כואב או מתי זה כאב.
אבל, התמונות עוזרות לי לדבר את זה בלי מילים, ולרפא את המקומות האלה בתוכי, כל פעם קצת.
אז זה מוזר להגיד תודה למצולמים שלי, אבל אתם עושים עבורי משהו הרבה יותר גדול ממה שאני עושה עבורכם.
תודה על זה 🧡
