23/11/2025
השואה הפרטית בתוך הטבח הלאומי הותירה את כל מי ששמע את הסיפור אילם. זהו סיפור על בית שהפך לתנור, על קרב הישרדות נואש ועל בחירה אכזרית מאין כמותה. ליאור טרשצ'נסקי ז"ל, ילד יחף בן 15 מקיבוץ בארי, נשרף למוות בעודו נחנק מהעשן המורעל שהמחבלים הלכו וצרו על חדרו. המוות לא חיכה לו בחוץ; הוא הסתנן אליו דרך הסדקים של דלת הממ"ד.
ליאור (15), בנם של ראומה ואיליה, היה נער של חיוך וצלילה, שגדל על אהבת האדמה. בבוקר השחור, הוא הסתתר בממ"ד יחד עם אחותו הקטנה גלי (13). המחבלים, במעשה של רוע טהור, הציתו את הבית כדי לשרוף את המשפחה בחיים. הלהבות ליחכו את הקירות, והעשן הסמיך הפך את המרחב המוגן למלכודת חנק איומה. ליאור איבד את הכרתו ונפל על רצפת הממ"ד.
בניסיון נואש להציל את מי שניתן, הצליחו האב איליה והאחות גלי להימלט דרך חלון הממ"ד, לברוח מהתופת הבוערת, בעוד ליאור חסר ההכרה נותר מאחור. הוא נרצח על ידי המחבלים כשהיה לכוד בתוך הממ"ד. המוות שלו היה מוות של ייסורים, מוות שצריך לזעוק לעולם.
הטרגדיה הנוראה ביותר הכתה במשפחה זמן קצר לאחר מכן: האחות הקטנה, גלי טרשצ'נסקי, נחטפה על ידי המרצחים לעזה. היא שהתה בשבי 54 ימים ארוכים ומקפיאי דם, כשהיא נושאת את הזיכרון הבלתי נתפס של הבית הבוער ואחיה שנותר מאחור.
האחות שחזרה מהשבי, האב, האם והאחות הנוספת עדן, שרדו את התופת, אך נותרו עם חור בלתי ניתן לאיחוי בנשמה. ליאור, הילד העדין עם החיוך השקט, שילם את המחיר הנורא מכל. זכרו הוא דגל שחור מעל מדינה שלמה.
Yossef Ganon
