27/08/2026
כשאנחנו מדברות.ים על בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI), המבט מתמקד כמעט תמיד בתוצר החזותי הנגלה על גבי המסך — בפיקסלים הבוהקים, במהירות החישוב ובאשליה המלוטשת.
אבל מהו המחיר החומרי והפוליטי של הדימוי הזה?
מהם המנגנונים הנסתרים מן העין המאפשרים לאלגוריתם לפעול?
הצלמת והאמנית הבריטית פליסיטי האמונד (Felicity Hammond) פועלת כבר שנים בין צילום, פיסול, ואדריכלות אורבנית.
בסדרת עבודותיה Variations, (2024-2025) האמונד אינה מתייחסת ל-AI כאל פלא טכנולוגי, אלא כמפה חומרית וגיאופוליטית נרחבת: מסע פתלתל ורצוף ניצול שעובר החומר הצילומי הדיגיטלי — ממינרלים הנכרים במעמקי האדמה, דרך תשתיות עבודה ופוליטיקה של מעקב, ועד לפיקסל הבודד.
הסדרה, המתחלקת לארבעה פרקים רעיוניים (V1,V2,V3,V4) בהשראת 4 הווריאציות שמקבלים ממחוללי תמונה שונים, בוחנת כיצד מנגנוני למידת מכונה מזינים את עצמם בדימויים קיימים — ובכך מייצרים לולאה אינסופית של שיוך, שחיקה ושיבוש.
בחלק הראשון V1: Content Awareהאמונד הציבה מכולה במרחב הציבורי בכיכר ג'ובילי, ברייטון, כחלק מתערוכת Photoworks Weekender באוקטובר 2024. על המכולה הותקנו מצלמות, שצילמו בזמן אמת את העוברים והשבים. הדימויים שנאספו הוצגו על המכולה ושימשו כחומר גלם לייצר "ווריאציות" ראשוניות — דימויים שהם בו-זמנית מוכרים אך זרים לחלוטין.
בחלקים השני V2: Rigged והשלישי V3: Model Collapse המהלך מעמיק ומטריד עוד יותר: האמונד מזינה את המערכת בדימויים שהיא עצמה מחוללת שוב ושוב, עד שהאלגוריתם מתחיל להתפרק. התוצאה היא הדפסים מורכבים שבהם הדימוי הצילומי מאבד את אחיזתו במציאות והופך לטקסטורה מופשטת של אובדן וזיכרון.
לאחר יצירת הדימויים הממוחשבים, האמונד מחזירה אותם אל המרחב החומרי והפיזי. היא מדפיסה אותם על גבי משטחי מתכת, יריעות פלסטיק, אקריליק וחומרי בנייה תעשייתיים, ואז מעוותת, מקפלת וממיסה אותם בתהליכים כימיים ובחום.
בחלק הרביעי V4: Repository האמונד יוצרת זירת מתח חומרית וארכיונית.
במקום להציג רק את התצלומים המוגמרים והמסוגננים, האמונד מארגנת מחדש את כל ה"פסולת" והעקבות שלקחו חלק בתהליך היצירה: הדפסים שגויים מבית דפוס מסחרי, קובצי גלם, אביזרי סטודיו ועד להתכתבויות טקסטואליות ב-WhatsApp ובמייל שמנסות לתאם שינוע של מכולת משא.
באמצעות החשיפה של הארכיון המפורק הזה, האמונד מעמידה בספק את הדרך שבה אנחנו מבינות.ים ואוגרות.ים זיכרון חזותי.
היא חושפת את הפגמים, השחיקה והאובדן שמתרחשים במעבר המתמשך מהארכיון הפיזי והחומרי אל מאגרי הנתונים הדיגיטליים, ומציבה שאלות נוקבות על שימור, בעלות ואחסון של אמנות בעידן “קפיטלזים הענן”
העבודה של האמונד מחייבת אותנו להביט אל מעבר למסך,
ולשאול:
כשהדימוי הופך מופשט ונגיש מאי פעם, איפה שמורים המשקל, הזיכרון
והאחריות שלנו כיוצרות וכיוצרים?
האתר הרשמי של האמנית : https://www.felicityhammond.com/
ראיון עם האמנית : https://www.youtube.com/watch?v=N_Nxd8yHrCE
