Tal Golan Photography

03/12/2025

Eitan & Adi ❤️

06/11/2025

Bar & Daniela ❤️

03/11/2025

Bar & Daniela

02/11/2025

Bar & Daniela ❤️

01/11/2025

28/10/2025

Bar & Daniela ❤️
Photos from the wedding coming soon…

24/10/2025

Ariel & Roi ❤️

22/10/2025

Amit & Ron ❤️

22/10/2025

מחשבות מה-6.10
שנתיים חלפו ואני שוב כאן, בקופנגן.
גן עדן עלי האדמות. סוגר מעגל מטורף. מכאן, לפני שנתיים, חזרתי לארץ ישר למילואים בעזה. ועכשיו, ממילואים בעזה, חזרתי ישר לכאן.
זה מרגיש כמו ניצחון אישי מתוק.
זוכה לסיים את הטיול שנקטע אז, בחופשת סמסטר הראשונה שלי אחרי שנתיים.

ועם זאת, אי אפשר באמת לחוש הקלה - כל עוד החטופים עוד לא בבית והמלחמה נמשכת

אנחנו עולים על סירת הקאות, ואני מתרגש, בוכה, ושוב מתרגש ממראה האיים הטרופים עם מי הטורקיז, עצי הקוקוס וסניפי סבן אילבן הקסומים. מהפאד תאי, השייקים והג׳ונגלים הירוקים. אין על תאילנד. כמה חיכיתי לחזור לפה.

אנו ישנים בוילה מטורפת - כל הצוות יחד. חוגגים סיום סבב שלישי של מילואים ומגשימים חלום ישן מהסדיר - לטוס לתאילנד. צוות שהוא הרבה יותר מחברים - זו משפחה אחת גדולה. לא יכול לדמיין חופשה יותר טובה.

אז, לפני שנתיים, חיפשתי ישראלים בקבוצות ווטסאפ להיות עמם לאחר השביעי, כי כמעט שלא ראיתי ישראלים בכלל. ועכשיו? כל האי מפוצץ ישראלים, אי אפשר לזוז בלי לשמוע עברית.
הישראליאדה הזו מבחינתי היא ניצחון אחד גדול.

להמשיך לטייל
להמשיך לחלום
ולזכור תמיד להיות ראויים

מבנגקוק אני עושה את אותה דרך חזרה לארץ כמו לפני שנתיים. המלחמה חיה ובועטת ושיחות על הפסקת אש מתנהלות בפעם המי יודע כמה. אני מגיע לשדה התעופה ובחוץ גשם זלעפות. הפעם, אין תור אינסופי של צעירים ישראלים בקצה השדה. אין סנדוויצ׳ים מהשגרירות ואין בדיקה מי עם צו 8 ומי בלי. קטע שאני עדיין בצו 8 גם עכשיו. אני עושה צ׳ק אין לבדי, לטיסה מסחרית של חברה ערבית. עולה למטוס ומתיישב בכיסא מרווח ליד עדן החלון. נאום הקברניט על חזרה לארץ מוכת הלם ומלחמה מוחלף בהודעה אדישה על דיליי עקב מזג אוויר סוער.