Danielle Bibas Photography

16/12/2022

דיוקן עצמי, צריך.
פעם בלייף טיים.

ברוב כישרון ורגש צילמה .k_photography הנהדרת ❤️

05/12/2022

טבע, אנשים, שליחות. איזה כיף לתעד את זה 🌱💜

26/11/2022

מפגשי צילום מעצימים בשילוב שיח
מעורר על התפתחות אישית והגשמה.

מפגש אחד בו נגיע לחשיפה של טבענו היפה,
ככה, אותנטי,
ללא הפקות, איפור או תפאורה מפוארת.

רק עיניים ואוזניים טובות לרגש,
פילטר ששמו מציאות,
עדשת הפורטרט הוותיקה והמושחזת
ותנאי תאורה תוצרת אלוהים.

לתיאום סשן פרטי שלחו הודעה ❤️

#פורטרט
#צילומיפורטרט
#צילומיהעצמהנשית
#התפתחותאישית🌱
#צילומינשים
#צילומיאנשים
#צילומירגשות

29/03/2018

פעם כשהייתי קטנה הייתי חולמת בהקיץ המון.
אחד החלומות שהיה חוזר על עצמו די הרבה, היה חלום על תור ארוך מאוד של אנשים. בקצה של התור היה עץ ותחתיו ישב בנאדם שנראה זקן ומבין, וכל אחד שהיה מגיע אליו הוא היה אומר לו מה התפקיד שלו בעולם ובמה הוא יהיה הכי הכי טוב ומשם שולח אותו לכדור הארץ.

לא מזמן שמעתי איש חכם מאוד (שמו רועי), שהבין שהרבה פעמים המתנה הכי גדולה שלנו היא הדבר שאנחנו הכי מתביישים בו, והיום אני מבינה שהחלום הזה בא בגלל משהו ששנאתי בעצמי במשך שנים.
מי שמכיר אותי יודע כמה דברים הספקתי לעשות ולהיות בחיים הקצרים שלי, כמה "התפזרתי" והתנסתי בכל דבר. גם מי שמכיר אותי רק לאחרונה כצלמת ושאל מה אני מצלמת בחיי התבלבל מהתשובה שאני נמצאת בכל מקום שמעניין אותי ומצלמת כל דבר שמרגש אותי....... ואז צורך נוראי להתנצל נוכח הדבר הלא ברור הזה שנקרא אני. אבל למה...?
כי תמיד רצו שאתמיד, כי תמיד שאלו אותי במה אני הכי טובה ותמיד חינכו אותי לא להתפזר ולהתעסק במשהו אחד. אבל אני לא יכולה .
אני דניאל והיכולת הכי גדולה שלי היא חוסר היכולת להצטמצם :)

(תודה Inga שבלי להתכוון הפגשת אותי עם הוידאו הזה)

09/03/2018

24/10/2017

בדרך כלל אני פחות מתחברת לתעשייה המטורפת מאחורי מסיבות חתונה, אבל כשמדובר בזוג כמו מיקה ורן טל לא יכולתי לסרב...!
פעם ראשונה שאני לוקחת חלק כלשהו בדבר שנקרא 'חתונה חברתית' ונהנתי מכל רגע!!!
חמודים שכמוכם, תמשיכו לאהוב ולתת לכולם נחת והשראה !!!
על העיצוב צוות חתונה שונה המקסים
על המוזיקה המעיפה Gal Kadan / גל כדן / چال كدان

22/10/2017

מחר כבר תהייה ההצגה הרביעית שאלווה אותם, אז החלטתי שהגיע הזמן לשתף מה אני עושה שם.
שיחות עם הברמן, מחר בכפר סבא :)

10/10/2017

כשהייתי בגיל 14 והיו לי ימים טובים יותר או פחות, היינו נפגשות מקשקשות ומשחררות הרבה ללחץ במקום אחד שעד היום נקרא "הגבעה". משתטות, מצלמות הרבה ובעיקר גדלות לצד אותה חתיכת טבע קטנה.
היום לקראת גיל 30 מגיעים אותם ימים. טובים פחות או יותר, כל תקופה והבוטנים שלה.
יש דפוסים בחיים שלא בהכרח משתנים. כמו אנרגיה שעוברת ממקום למקום ומשנה צורה אבל העוצמה נשארת. הגבעה כבר לא המקום אליו הכל מתנקז, החברות השתנו לאחרות, אלה שהיו נשארו בתוך הלב. פתאום זה מרגיש לי בטוח, מסודר. הכל תמיד משרת את אותה מטרה.
אז אתמול היה כמו כל יום אחר, בערך.
וכרגיל אחרי שאני עוברת על התמונות אני מצליחה להבין עוד משהו, אחר, חדש, קצת דומה קצת שונה.
אני מבקשת מהתמונות שילוו אותי יום-יום. כמו בגיל 6, כמו בטיול הראשון שלי לחו"ל, כמו בשבעה של סבתא וכמו כשאני יוצאת לגינה. זה לא בהכרח נוח לכולם. אבל זה מאפשר הרבה יותר ממה שנדמה.

תודה קייזר וקמפרי, אתן הכוכבות שמסמנות לי את הדרך בעת השקיעה, הלילה והזריחה!

20/08/2017