אורי נבות, עוסק בצילום כשלושה עשורים, מתוך תשוקה וריגוש אותם הוא מוצא בצילום הרחוב. החיים ברחובות ברחבי העולם, האנשים הנופים, הארכיטקטורה, הרעש הריחות, האווירה, יוצרים עבורו סט עשיר בדיאלוגים ורגשות, עוצמות, צבעים ומקצבים. סט שהבמאי בו הוא יד המקרה, היוצר חיבורים אינסופיים ובלתי אפשריים לכאורה. אותם חיבורים קוסמים לאורי, וכשהוא מזהה אותם, או את הפוטנציאל לקיומם הוא ממתין ו"אורב" להם ומנציח אותם במ
צלמתו. בעבודתו ניתן למצוא מבט הומוריסטי קליל, אך בהתבוננות עמוקה יותר נמצא, כי מסתתרת אמירה חברתית עמוקה יותר, ואף ביקורת, אותה מעלה אורי, אגב השתקפויות ודיאלוגים, הנוצרים במקריות לכאורה. לדוגמא, בין פרסומות על שלטי חוצות, על הדמויות והמלל בהן, לבין ההתנהלות הסתמית של כלל ה'שחקנים' בסביבתן. המתבונן ביצירותיו של אורי, לא יכול להבין מיד איפה צולמו הדברים האם בישראל או בחו"ל, הדמויות נראות כאילו נתלשו ממקומן הטבעי והוצבו במקום לא להן, דבר היוצר תחושה מבלבלת משהו אצל הצופה, תחושה המאפיינת מאד את התקופה בה אנו חיים, בה "הכפר הגלובלי" מאפשר שילובים משילובים שונים בין נופים, דמויות והתרחשויות אשר, נדמות תלושות או מדומות או לא אפשריות. אורי, מצלם את הסצנה כמו שהוא מזהה אותה, וממעט להתערב בתוצאה, לאחר הצילום.
