בוריס גורפינקל-Boris Gorfinkel

09/11/2022

השנים חולפות ביעף
והזכרון של אהובינו בוריס נשאר חרוט עמוק בלב לעד......

09/11/2022

10 שנים
המון זמן עבר בלעדייך ואתה חסר לי כאן מאוד
יש עדיין המון רגעים בהם הלב מתכווץ מכאב וגעגוע
אני נזכרת בך, בוריס אהוב יקר שלי
כשאני רואה רוכב אופניים בכביש המהיר והלב פוחד עליו
כשברדיו מתנגנת לה מוזיקת ג'אז טובה
כשאני מסכימה לאכול פסטה ברוטב עגבניות וזה לא טעים כמו שאתה היית מכין
והשבוע השתתפתי בפעם הראשונה במרוץ והתרגשתי מאוד
נזכרתי בפעם הראשונה שלך, שהצטרפת למרוץ אופניים באיטליה, בהרי !!!האלפים... כמה התרגשת... כמה שמחת...

בוריס, אתה לימדת אותי ועוד רבים אחרים זוכרים לך את זה, איך להנות .מהדברים הקטנים שעושים את החיים
כמו בודהיסט קטן הבנת שהשמחה לא תלויה בדבר ושאנחנו יכולים לבחור איפה לשים את הדגש
מי ייתן ואדע להמשיך וללכת בדרך החיובית שהראית לי
תודה על מה שנתת לי בעודך בחיים
תודה על מה שנתת לי במותך
תודה על הכל

10 Jahren
Viel Zeit ist vergangen ohne dich und ich vermisse dich sehr.
Es gibt noch viele Momente, in denen das Herz vor Sehnsucht schmerzt .
Ich erinnere mich an dich, mein lieber Boris
Wenn ich auf der Autobahn einen Radfahrer sehe und ich sorge für
ihn…
Wenn im Radio gute Jazzmusik gespielt wird…
Wenn ich zustimme, Nudeln in Tomatensoße zu essen und es schmeckt
nicht wie du es gemacht hast…
Und diese Woche habe ich zum ersten Mal am Rennen teilgenommen
und ich war sehr aufgeregt
Ich erinnerte mich an das erste Mal, als du an einem Radrennen in
Italien, an den Alpen, teilgenommen hast ... wie aufgeregt du warst ...
wie glücklich du warst

Boris, du hast mir beigebracht, wie man die kleinen Dinge, die das Leben
ausmachen, genießt …
Wie ein kleiner Buddhist hast du bereits verstanden, dass Freude von
nichts abhängt und dass wir wählen können, wo wir den Schwerpunkt
setzen.
Ich hoffe, ich werde wissen, wie ich den positiven Weg fortsetzen kann,
den Du mir gezeigt hast.
Boris
Danke für das, was du mir gegeben hast, während du am Leben warst
Danke für das, was deinem Tod mir gegeben hat.

09/11/2022

ב 9 לנובמבר מלאו 10 שנים למותו של בוריס.
האחיינים שלו הגיעו השבוע לביקור אצל ההורים שלו לסבא מארק וסבתא סבטלנה.
בהתחלה חשבנו שנוכל לערוך אזכרה עם בני המשפחה והחברים.
לצערי סבטלנה הרגישה מאוד לא טוב וביקשה לצמצם את האירוע.
ובסוף הלכנו מארק, "הילדים" של גנאדי ואני...
יכולנו לשבת ליד המצבה ולהעלות זיכרונות... לצחוק וגם להזיל הרבה דמעות...
אני הקראתי כמה מילים ואח''כ נסענו למדבר.
למצפור גורני, שם חרוטים על סלע מילות שיר שאפיינו את בוריס מאוד
" עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא, והדרך עודנה נפקחת לאופק
וענן בשמיו ואילן בגשמיו מצפים עוד לך עובר אורח"

הניגון הפנימי שבער בתוכו.האמונה בעולם הטבע. ויצר הנדודים הבלתי נלאה.
והנה בסוף נקטף בדמי ימיו..tנחנו כולנו מתגעגעים אליו
אז לכל אלה שרצו להגיע ואני ביקשתי שלא יגיעו.... ולאלה שלא יכלו להגיע גם ככה...
בבקשה... הדליקו נר לזכרו, היזכרו באיש המקסים, החכם והיפה, המצחיק, האוהב והנדיב שהוא היה ותנו חיוך גדול.

יהי זכרו ברוך

Am 9. November wird es 10 Jahre, seit dem Tod von Boris.
Seine Neffen kamen diese Woche nach Israel, um seine Eltern zu besuchen... Großvater Mark und Großmutter Svetlana.
zuerst dachten wir, wir könnten einen Gedenkgottesdienst mit Familienmitgliedern und Freunden abhalten.
Leider fühlte sich Svetlana sehr unwohl und bat darum, die Veranstaltung zu reduzieren.
so gingen Mark, Gennadys "Kinder" und ich...
Wir konnten neben dem Grabstein sitzen und in Erinnerungen schwelgen... lachen und auch viele Tränen vergießen...
ich las paar Worte vor und dann gingen wir in die Wüste... nach Mizpe Gurni, wo der Text eines Liedes, das Boris charakterisierte,
auf einem Felsen eingraviert ist:
"Die Melodie, die du vergeblich versucht hast zu vergessen, wiederholt sich erneut...
und der Weg zum Horizont ist noch offen
Eine Wolke in himmel und ein Baum im Regen
Erwarten dich, Passant"

wir alle vermissen ihn

An alle, die kommen wollten und ich sie gebeten habe, nicht zu kommen.... und die, die sowieso nicht kommen konnten...
Bitte ... Zünden Sie eine Kerze in seinem Gedächtnis an, erinnern Sie sich an den charmanten, klugen, schönen,
lustigen, liebevollen und großzügigen Mann, der er war, und schenken Sie ihm ein breites Lächeln.

Soll er in Frieden ruhen.

03/11/2022

זכרונות מהעבר
ביקור בבולזנו דצמבר 2000

15/11/2021

לציון 9 שנים למותו של בוריס, ז"ל, האיש האהוב כלכך ושנחרט בליבנו לעד 🕯️ הגענו, קבוצה לא קטנה של משפחה וחברים, לקברו, והעלנו זכרונות, דמעות וחיוכים 💜❤️🧡 מחובקים הזכרנו אחד לשני שהחיים ממשיכים. 🙏🏽🫂
יפה הביאה איתה את הפסל הקטן של הבודהה הצוחק- שמסמל כל כך את בוריס, ז"ל

ובגרמנית: Anlässlich des 9. Todestages des verstorbenen Boris, der so geliebt und für immer in unsere Herzen eingebrannt ist, kamen wir, eine kleine Gruppe von Familie und Freunden, an seinem Grab an und wir erzaehlten Erinnerungen, teilten Tränen und auch Lächeln mit... und erinnerten einander, dass das Leben weitergeht.Yaffa brachte die kleine Statue des lachenden Buddha mit, die den verstorbenen Boris so gut symbolisiert,

11/11/2020

האזכרה למלאות 8 שנים ללכתו של בוריס היתה צנועה במיוחד... בגלל התפרצות נגיף הקורונה והחשש לבריאותם של סבטלנה ומארק, לא הזמנו את החברים והיינו רק אנחנו ודולי, שלא הסכימה לוותר והתעקשה ללוות אותנו.
השיר שלנו "כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל" היה אקטואלי מתמיד ולחץ על בלוטת הדמעות של כולנו.
רציתי להקריא שיר של יהודה עמיחי שהכנתי מראש אבל לא הצלחתי....
אני מוסיפה אותו כאן...

מתגעגעת לבוריס מאוד מאוד

Der 8Jahrestag von Boris ' Tod war besonders bescheiden ... aufgrund des Ausbruchs des Koronavirus und der Sorge um die Gesundheit von Svetlana und Mark waren es nur wir ... und Dolly, die sich weigerte aufzugeben und darauf bestand uns zu begleiten.
Unser Lied "Die ganze Welt ist eine sehr schmale Brücke und Hauptsache ist, keine Angst zu haben" war aktueller denn je und drückte die Tränendrüse von uns allen.

Ich wollte ein Lied von Yehuda Amichai lesen, das ich im Voraus vorbereitet hatte, aber ich konnte nicht ...
Ich füge es hierher zu...

Grosse Liebe / Yehuda Amichai
„Es war einmal eine große Liebe, die mein Leben auseinander gerissen hat.
Und der erster Teil zittert anferswo und weiterhin wie eine abgetrennte Schlange.
Die vergangenen Jahren haben mich beruhigt und brachten Medizin zu meinem Herzen und Ruhe zu meinen Augen.

Nun stehe ich als Mann in der Wüste Judas vor dem Schild "Meeresspiegel", und wird das Meer nicht sehen, aber wiesen,
So dein Gesicht zu erinnern...
überall auf der Höhe deines Gesichtes."

Ich vermisse Boris sehr ♥️

15/11/2019

7 years have passed since you went without return.
And life does go on because it's stronger than all of us.

I allow myself to love ... I allow myself to feel loved ... and in general allows for the good of life to enter through my home gate.
i learn to be convinced that life is beautiful and enjoyable.
You Boris, you always told me that.
You really believed that ... It was your life's motto.
You loved the hot summer because you could ride the bike endlessly ...
You loved the autumn with his clouds because you could find the exact light for photography ...
You loved winter because then you could shut yourself in the dark room or in front of the computer ...
And the spring ... oh the spring ...
You blossomed with it and you let the beauty come into the day without rest ... You didn't let my mood, sometimes down, sabotage it.
You knew how to make me happy, Boris.

And so when you went a way, I felt like the sky had fallen ... and now it turns out that the sky is inside me, if I just believe and with my eyes open and my heart open I could continue to say "yes" ...

Life continues to present itself in full force ... pain, sickness, death alongside with weddings, births and parties ... all of all ...

Boris, i do my best to be for your parents... I see their difficulty. The body aches that add to the heartache. This year they decided that they would no longer travel to Germany and the house where you grew up will be closed. Like me, they miss you very much.

Your uncle, Soima, from Ashdod and my dad were saved from torment and left the world in good time.
Who knows maybe you've already met up there ???

I would love to share with you what I'm going through here ... but you had other plans.

In my heart I feel you and your guard
And I hope you are surrounded by love and light.
Love you forever ❤

15/11/2019

15/11/2019

09/11/2018

09/11/2018

My Boris
Six years passed since that Friday you came out with the bike smiling and happy to the road there is no return.
6 years that are 2190 long days that I continue without you ... in a way that is sometimes very difficult ... and that sometimes I do not want to go it anymore.
And sometimes I really want to ... This year I even thought I found a new love ...
A place to rest in and feel like then ... with you.
But there is not, Boris, and there will not be one like you.
You were so special ... sensitive and considerate ...
Gentle and strong ... sometimes talkative and opend ...
Sometimes quiet and closed...
And above all you where sprading everywhere.

So where can i find men like you?

You're missing here ... I miss you very much.
You are also missing by your parents who are have to grow old without your encouragement and hug ...
You are missing by the nephews and new children who came into the world and did not get to know the special uncle ...
You are missing by the extended family and the limited friends you left here and who are sometimes still stunned and therefore silent.

So lots of candles will light up today and gently dance for your gentel soul in all kinds of regions around the world ...
And the Stratammit hummed her beep loudly.
And all of us here, gathered by the stone monument, will sing your song ...
'Do not be afraid at all,' because "everything is all right," you used to say ... and everything is for the best.
And love, which you knew to spread generously, will spread here in all directions thanks to you.

09/11/2018

בוריס שלי
6 שנים מאז אותו יום שישי שיצאת עם האופניים מחוייך ומאושר לדרך שאין חזרה ממנה.
6 שנים שהם 2190 ימים ארוכים שאני ממשיכה בלעדייך... בדרך שהיא לעיתים קשה עד מאוד... ושלפעמים אני לא רוצה ללכת בה עוד.
ולפעמים אני מאוד רוצה... השנה אפילו חשבתי שמצאתי אהבה חדשה...
מקום לנוח בו ולהרגיש כמו אז... איתך.
אבל אין, בוריס, ולא יהיה אחד כמוך.
כלכך מיוחד היית... רגיש ומתחשב...
עדין ומחזק... לעיתים פטפטן ומקפץ...
לעיתים שקט ומסתגר...
ומעל הכל באהבה עוטף.
אז איפה אפשר עוד למצוא גברים כמוך?

חסר אתה כאן... חסר לי עד מאוד.
חסר אתה גם להורים שלך שכואבים ונאלצים להזדקן בלי העידוד והחיבוק שלך...
חסר אתה לאחיינים ולילדים החדשים שבאו לעולם ולא זכו להכיר את הדוד המיוחד...
חסר אתה למשפחה המורחבת ולחברים המצומצמים שהשארת כאן ושלפעמים עדיין המומים ולכן שותקים.

אז המון נרות יאירו היום וירצדו בעדינות עבור הנשמה הזכה שלך בכל מיני אזורים ברחבי העולם...
והטריסטרמית תזמזם בקול רם את הציפצוף שלה...
וכולנו כאן, שנאספנו ליד מצבת האבן נשיר את השיר שלך...
'לא לפחד כלל' כי הרי "הכל בסדר", נהגת לומר... והכל לטובה.
והאהבה, שידעת לפזר בנדיבות, תתפזר כאן לכל עבר בזכותך.