24/05/2026
הבוקר אחי שלח לי סרטון שבו מישהי מסבירה כמה קשה לעזוב את הארץ שנולדת בה ולחיות במקום אחר.
אני חושבת שזו חוויה די גלובלית ונכונה לכל מי שעזב את המדינה שלו וחי במקום אחר, החוויה הזו שבעצם יש שני קווי חיים, אני חיה פה אבל יש את הקו הזה של חיי שבהם לא עזבתי את הארץ, הקו הזה ממשיך לחיות בתוכי, מתגעגע בלי הפסקה למה שהיה יכול להיות ונשבר מכאב על כל פרידה מהאנשים האהובים עליי.
זה גרם לי לחשוב על האהבה שלי לצלם משפחות שהתעוררה בעוצמה כשעברנו לכאן, לראות הורים עם הילדים שלהם, את האהבה האינסופית הזו שעוטפת כל נים בגוף.
ידעתי לפני שעברנו שהקושי הכי גדול שיהיה לי, יהיה המרחק מהמשפחה. זה לא הפתיע אותי בשום צורה והייתי מוכנה לזה, מה שהפתיע אותי היתה העוצמה, חוסר היכולת להתרגל לזה, כמה שזה כואב כל פרידה מחדש ולפעמים נדמה לי שמפרידה לפרידה זה נעשה קשה יותר.
היום ההורים שלי טסים בחזרה והדמעות התחילו לזרום ברגע שפקחתי את העיניים, המרחק מהם הוא בפער החלק הקשה ביותר של לגור במדינה אחרת.
מקור האנרגיה שלי.
בקיצור רגע מנגבת דמעות, ומשתפת עוד צילומי בת מצווה ומשפחה של משפחה משגעת שיצא לי לצלם דיי מזמן כבר, אבל כהרגלי בקודש לא שיתפתי. משפחה שבקלות היו הופכים לחברים שלנו לולא גרנו כאן.
בקיצור תעשו לי מסאז׳ בלב ובואו להצטלם שנתפוס אתכם ככה, בדיוק כמו שאתם עכשיו, קרובים ואוהבים.
#צילומיבתמצווה #צילומימשפחה #צילוםמשפחה #צילוםילדים #ברצלונה