20/05/2026
רַק אֶת עַצְמִי לְצַלֵּם יָדַעְתִּי
תערוכת צילום קבוצתית / ניר דוד מאי 2026 / ליווי ואוצרות: אתי חן ברייר.
מציגים בתערוכה: אילנה להב, רוני גופר, שולמית שרייבר קקון, דגנית פרג סברנסקי, יפעת מרום בצר, עמוס סגל, אתי חן ברייר.
מצרפת כמה מהתמונות.
התערוכה הקבוצתית
"רק את עצמי לצלם ידעתי" מבקשת לבחון את גבולות הדיוקן העצמי מעבר למובן המיידי שלו. בעולם רווי דימויים מהירים, האמנים המשתתפים בתערוכה בוחרים להפנות את העדשה פנימה, אל עבר חקירה איטית ורב-שכבתית של זהות, מקום ושייכות.
ה"עצמי" המוצג כאן אינו מוגבל לקווי המתאר של הפנים; הוא נוכח בהשתקפויות בתוך כלי המטבח היומיומיים, הוא נמתח כצל חמקמק על קירות הבית, והוא מתגלה בתוך צילומי "סלפי" המבקשים לתפוס רגע של קיום. המרחב הביתי הופך למראה, וכל חפץ או כתם אור הופכים לעדות לקיומו של האדם בתוך עולמו.
מתוך דל"ת אמותיו של הבית, יוצאת התערוכה אל החוץ. חניתה אחרי הפינוי, הופכת לדיוקן של זיכרון, עדות לזמן שחלף. עבור חלק מהיוצרים, הנוף אינו רק תפאורה אלא צורך קיומי, הוא כמו "אוויר לנשימה".
בצילומים אלו, המרחב הפתוח וקו האופק הם ה"בית" האמיתי של הצלמים, שם הזהות האישית מתמזגת עם נופי המולדת.
האם צילום של עץ, הר או סיר על הכיריים יכול להיות חשוף ואינטימי בדיוק כמו מבט ישיר לעדשה?
האמנים מזמינים אתכם לעבור בין העבודות ולשאול היכן אנחנו נגמרים והעולם מתחיל.
בתערוכה "רק את עצמי לצלם ידעתי", כל פריים הוא פיסה מתוך פאזל של זהות, המזכירה לנו שגם כשאנחנו מצלמים את העולם שבחוץ – אנחנו בעצם מספרים את הסיפור של עצמנו.
אתי חן ברייר.
"איננו רואים את הדברים כפי שהם, אנו רואים את פני הדברים כמו שאנחנו."
Anaïs Nin
“We don't see things as they are, we see them as we are
כמה מילים על הקבוצה / הקורס:
התערוכה המוצגת כעת בבית התרבות / פואייה היא פרי עבודה של החודשים האחרונים בשיתוף מועדון 60+. אחרי הקבוצה והתערוכה הראשונה נוצר ביקוש וצורך לפתוח קבוצה חדשה, נוספת, הקבוצה שפתחנו הייתה מעורבת גילאים וזה היה נהדר.
בתקופה כל כך עמוסה ומאתגרת ביקשנו לחפש את האור והצבע לחיים. למדנו לתפעל את מצלמת הסמארטפון באופן הכי טוב שניתן. לצד הלימוד הטכני למדנו להתבונן ולחוות את העולם סביבנו באופן שונה וחדש.
שמחה גדולה הייתה על כך שגם בגילאים המתבגרים וגם הצעירים יותר, אפשר ללמוד דברים חדשים טכנולוגיים וגם על החיים ועצמנו.
יצאנו למסע צילומי משותף, בקיבוץ, בתא שטח קטן שסיפק לנו חוויות ויזואליות אין ספור, היה מרתק, מעניין ומאתגר כאחד.
החוג נמשך מספר חודשים, כאשר נפגשנו אחת לשבוע, במדגרה או בחוץ, בטבע, במהלך השיעור למדנו על צילום, אור, קומפוזיציה ועולם הצילום. בכל שיעור ניתנו משימות צילום למשך השבוע, את המשימות שיתפו המשתתפים בקבוצת וואטצאפ ייעודית, וקיבלו משוב והמלצות.
למדנו דרך התמונות אחת על עולמה של השנייה, תקופה מאוד עמוסה רגשית הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. מעבר לשיעורי הצילום, נוצר בית חם וקבוצה תומכת.
אתי חן ברייר.
** אם צילום מעניין אתכם ואתם רוצים לצאת למסע לימודי חדש ומרתק, כתבו לי 0507576339 פחות
